הפעם הדרך הייתה יותר קצרה ויותר קלה, הכיוון היה ירידה בדרך כלל, היו הרבה פחות זרמי מים חזקים וגבוהים על הכביש כי בלילה השלג אינו מפשיר כמו בשעות היום החמות. עברנו במחנה האוהלים הגדול ושמחנו שלא ישנו שם עם ההמונים. שוב עצרנו לשתות בכמה מקומות והגענו למנזר טאק טוק שבו היה פסטיבל ריקודי מסכות של הנזירים בערך באחת. בדיוק הייתה הפסקת צהריים וכולם יצאו לראות את המנזר הישן שבנוי בעצם מתוך מערה קדושה. אנחנו מיהרנו למצוא מקומות ישיבה בצל והשתדלנו לא להתעכב יותר מדי בעשרות הדוכנים שהיו לאורך הדרך למנזר ובהם מכרו הכל: אוכל, פירות, שתיה קלה, צעצועים, תכשיטים ושאלים.
הגענו למנזר והתמקמנו בנקודות שנראו לנו נוחות ובינתיים צפינו ב״comic relief״ כלומר שני נזירים שלבושים בתלבושת מצחיקה ומסכות גדולות על פניהם, אבל הם בעיקר מבדרים את הקהל בהפסקה ומפזרים אבקה לבנה מתוך החצוצרות שלהם על הקהל שצוחק ובורח מהאבקה. הם טיפסו על הקומה השניה בה היו הרבה מאוד אנשים על המושבים והיה נחמד לראות את המקומיים צוחקים ונהנים מהטריקים הפשוטים שלהם. בכלל למרות שבצד אחד מתחת לגגון בד צבעוני היו כיסאות ממוספרים של תיירים ששילמו והזמינו מראש, רוב הקהל היה מקומי והרבה תיירים עזבו בהפסקה ואפשר היה לשבת במקומות שלהם.
סוף סוף הרקדנים האמיתיים יצאו מהמקדש לבושים בתלבושות הצבעוניות היפות ומחזיקים בידיהם צעיפים או חרבות עץ ורקדו בריקוד האיטי והעדין שלהם, קופצים בקלילות על רגל אחת ומסתובבים, וחוזר חלילה. הם עשו סיבוב ברחבה ואחר כך התיישבו על כיסאות בצד כשבמרכז יושב הנזיר עם המסיכה המרשימה של פני המפלצת המעוותים. ואז היו ריקודי ׳סולו׳ של שני נזירים בכל פעם, חלקם צעירים מאוד ועדיין אינם חובשים מסיכות, ואז נכנסו שני רקדנים בכירים יותר בתלבושת צבעונית כשאשפות של חצים וקשת תלויות להם בצדי הגוף והם מחזיקים חרבות ומגינים בידיהם והמסתובבים ברחבה בתנועות מאיימות. אחרי הריקוד הזה הייתה הפסקה קטנה ויצאנו למכונית שחיכתה לנו למטה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה