[גם כאן תמונות מהנייד, עמכם הסליחה] בארבע וחצי בבוקר יצאנו במונית למרכז לה ועלינו על האוטובוס של חברת התיירות של מדינת הימאצ׳אל פאראדש, לנסיעה של יומיים למנאלי. האוטובוס היה מצוייד ומודרני יחסית להודו, חפצינו הועמסו בצורה מסודרת בתא המטען ואפילו היה מקום בחללים מעל הראש כמעט כמו במטוס…
כעבור כשעה עצרנו לשתות, ואז התחלנו לעלות ולהתפתל בין הרים גבוהים ותלולים מאוד, חלקם עם מדרונות חול חלקים בצבעים שונים, מאדמדם לחום ועד לירקרק ואפור,צו חלקם עם תצורות מופלאות ומשונות, ופסגותיהם מחודדות ונשיאות גבוה מעל ראשינו.
עצרנו בpas הגבוה וכמובן שהיה שם די קר, אבל הנוף היה מרהיב. הצד השני של הדרך המיוחדת הזאת הוא הכביש, שאמנם חלקים גדולים ממנו סלולים ואפילו נראים כאילו זה עתה הושלמו, אך חלקים רבים אחרים הם דרך עפר במקרה הטוב, וזרמי מים מלאי אבנים וסתם אבנים גדולות שהאוטובוס הגדול והיציב שלנו התנדנד מצד לצד כשנסע עליהם. בעיה אחרת היא הדרך הצרה והמתפתלת בסיבובים של 360 מעלות והגובה העצום של התהום מתחת לכביש, שהעלה בי פחד מהתגלגלות למטה בעקבות התקלות עם מכונית שתגיע ממול…
מדי פעם ראינו עדרים של עזים וכבשים רועים על המדרונות התלולים בשלווה, כשהם מכרסמים את מעט הירק המבצבץ מאדמה היבשה.
לאט לאט, מבלי ששמנו לב בהתחלה,השתנה הנוף והפך להיות פחות מדברי ויותר ירוק, הבתים היו עם גגות משופעים ולא שטוחים, והופיעו אפילו מקדשים הינדיים קטנים. כבר לא היינו בלאדאק אלא בהימצא׳אל פאראדש, והתקרבנו לקיילונג, מחוז חפצנו בה היינו אמורים לישון בלילה.
בשבע בערב, אחרי 14 שעות נסיעה הגענו למלון של חברת התיירות של הימאצ׳אל פאראדש, והתחלקנו לקבוצות של ארבעה בחדרים עם שירותים ומקלחת צמודים. ישנו עם זוג ישראלי קרוב לגילנו, רחל ואלי, והיה לנו מאוד נעים לבלות אתם את הלילה אחרי שהתיידדו מאוד בנסיעה. אכלנו ארוחת ערב הודית טעימה והלכנו לישון. בבוקר יצאנו מוקדם,צר ושלא כמו ביום הראשון שהיה מעונן חלקית והנוף נראה לעתים קצת אפור ולא זוהר, היה יום בהיר מאוד והכל נראה ממש נוצץ בשמש. ההרים היו ירוקים מעשב ושיחים נמוכים וברושים בודדים נראו על המדרונות ולפעמים גם קבוצת ברושים או אשוחים במעין חורש קטן. בכל מקום פנוי בעמק ואפילו הקניונים הצרים שבין ההרים הגבוהים היו חלקות ירוקות של ירקות, בעיקר כרובים בכמויות, וגם על המדרונות היו מדרגות קטנות וירוקות של ערוגות ירק. כפרים קטנים עם גגות פח ירוקים או אדומים, מחנות פועלים שעבדו בתיקון והרחבת הכביש נראו למטה, ומפלים צרים וארוכים מאוד ירדו מהקרחונים שנשארו עדיין על חלק מפסגות ההרים. הנחל זרם כשל הזמן מתחתינו, לעתים התרחב והיה לנהר גועש בצבע חאקי מוזר, ולעתים היה צר וצלול מאוד עם אשדות קטנים. הכל היה באמת יפה להפליא ואני מאוד מקווה שהתמונות של אפי יעשו צדק עם המראות המרהיבים האלה. אני יודעת שקשה לי מאוד לנסח אותם במלים.
תופעה מעניינת היו העדרים הגדולים מאוד של כבשים ועזים שעברו בכביש מדי פעם וחסמו את המעבר ולא מיהרו לרדת אף על פי שלא הייתה להן שום בעיה לרעות על המדרונות התלולים מאוד...
אחרי שש שעות הגענו למנאלי ועצרנו בתחנת האוטובוס במנאלי החדשה, ומשם במונית למלון דראגון הנחמד בו אנחנו שוכנים הלילה ומחר בלילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה