11.6.05 הכנסייה במקלאוד גאנג'

לכאורה לא קורה הרבה בחיינו אבל בכל זאת יש מה לכתוב. עשינו שני טיולים קטנים בסביבה הקרובה. הלכנו לכנסיה אנגליקנית עתיקה, שנמצאת בלב יער אשוחים ואורנים ליד הכביש העולה מדהרמסאלה. המקום נראה הזוי באירופיות הבולטת שלו, ורק שתי פרות שהסתננו איך שהוא לחצר, הזכירו לנו שאנחנו בהודו... בתוך הכנסיה מצאנו הודי די צעיר לבוש חולצה משובצת וג'ינס וחבוש כובע עם מצחיה וחשבנו שהוא איש הניקיון. הוא הושיט לנו את ספר האורחים (שלא כתבו בו כמעט אנשים) ודף למינציה שמספר את תולדות הכנסיה שהוקמה ב-1857 ועל קירותיה לוחות הקדשה לכמה קציני חיל הגורקה שנפטרו או נהרגו בסביבה. היא פשוטה מאוד ויש בה רק שני חלונות צבעוניים עם ציורים, וכל השאר נקי מקישוטים ומרשים. התחלנו לדבר עם האיש והוא שאל כמובן מאין אנחנו, וכששמע התרגש וסיפר שבא מקוצ'ין והכיר את הרב של העיר, אהרון שמו, וסיפר על הקהילה הגדולה שהייתה שם ושנשארו ממנה כשלושים איש. התברר שהוא הכומר הצעיר והנמרץ שהדף שקיבלנו מספר עליו, והוא גר בעיר קטנה שנמצאת דרומה מדהרמסאלה שם הוא מנהל בית ספר של הכנסיה. הוא סיפר שהקהילה הנוצרית בדהרמסאלה ובמקלאוד קטנה מאוד ובכלל בהודו אין הרבה נוצרים. סיפרנו לו על דרג'ילינג ובתי הספר הנוצריים הרבים שלה, ועל הקהילה הנוצרית הקטנה שם. אחר כך יצאנו לראות את הפעמון הגדול ואת בית הקברות שאת רוב הכתובות על המצבות בו אי אפשר לקרוא, והוא נראה כמו בסיפור היפיפיה הנרדמת – מוזנח וכאילו הטבע סוגר עליו עד שהוא נעלם לאיטו.