שִׁיר הַכַּדּוּרֶגֶל

שִׁיר הַכַּדּוּרֶגֶל

(הכרזת גרעין – פסח 66)

אֶצְלֵנוּ כַּדּוּרֶגֶל הוּא מָסֹרֶת יְשָׁנָה,

אֶצְלֵנוּ כַּדּוּרֶגֶל כְּבָר הָפַךְ לַמַּחֲלָה,

וְלֹא כָּל כָּךְ אוֹתוֹ מִשְׂחָק פָּרוּעַ וְחָבִיב,

כְּמוֹ בְּעִקָּר כֹּל מָה שֶׁמִּסָּבִיב.

אֶצְלֵנוּ מְיֻצֶּגֶת כָּל הַלִּיגָה הָעִבְרִית,

הֵחֵל מִלִּיגָה ד' עַד לְלִיגָה לְאֻמִּית.

וָכֹל אוֹהֵד קְבוּצָה מַתְחִיל לִפְתֹחַ כָּאן אֶת פִּיו –

מָכָּבִּי כְּפָר שְׁמַרְיָהוּ אוֹ הַפּוֹעֵל תֵּל אָבִיב.

אָדָם נִשְׁאַר אָדָם,

וְהַכַּדּוּר נִשְׁאַר תָּמִיד עָגֹל,

לָכֵן רוֹאִים מַכּוֹת וְדָם

עַל אָאוּט, וְפָאוּל, וְפֶּנְדֶל גּוֹל!

אֲנַחְנוּ לֹא חוֹשְׁבִים עַל בְּעָיוֹת וְעֲרָכִים,

אֲנַחְנוּ גַּם תָ'רַדְיוֹ לֹא כָּל כָּךְ מַעֲרִיכִים,

אֲבָל בְּכָל שַׁבָּת נִפְתַח בַּשֶּׁבַע וְעֶשְׂרִים

בִּשְׁבִיל לִשְׁמֹעַ תּוֹצָאוֹת שֶׁל מִשְׂחָקִים אַחֲרוֹנִים.

בְּכָל פְּגִישַׁת מִסְגֶּרֶת סוֹעֲרוֹת פֹּה הָרוּחוֹת,

מוּנָפִים הָאֶגְרוֹפִים, וּמֻשְׁחָזוֹת הַלְּשׁוֹנוֹת.

כִּי אִם מָכָּבִּי תֵּל אָבִיב עוֹמֶדֶת לְהַפְסִיד –

אֲזַי גַּם סֶקְצְיָת נֵס צִיּוֹנָה לֹא עוֹלֶה ללאומית...

אָדָם נִשְׁאַר אָדָם...

וְלֹא רַק בְּתֵאוֹרְיָה אָנוּ מוּצְלָחִים בִּלְבַד,

אֲנַחְנוּ גַּם בִּפְרַקְטִיקָה טוֹבִים אֶחָד אֶחָד,

אַךְ מָה תַּגִּידוּ עַל הַבִּזָּיוֹן הַנּוֹרָאִי –

יָצָאנוּ אֶפֶס אֶפֶס נֶגֶד הַנִּבְחֶרֶת שֶׁל עֵין גֶדִי!

אָדָם נִשְׁאַר אָדָם,

וְהַכַּדּוּר נִשְׁאַר תָּמִיד עָגֹל,

לָכֵן רוֹאִים מַכּוֹת וְדָם

עַל אָאוּט, וְפָאוּל, וְפֶּנְדֶל גּוֹל!