שִׁיר הַטְּרֵמְפְּ

שִׁיר הַטְּרֵמְפְּ

(הי הג'יפ)

(הכרזת גרעין פסח 66)

הֵי הַטְּרֵמְפְּ הֵי הַטְּרֵמְפְּ,

מָה קוֹרֶה פֶּה מָה קוֹרֶה?

הֵי אַתָּה לְנֵס צִיּוֹנָה?,

תֵּל אָבִיבָה אוֹ נוֹף יַמָּה?

פֶּתַח תִּקְוָה? לֹא? חֲבָל,

אֵיזֶה שֶׁרֶץ מְנֻוָּל,

אֵין לָנוּ מַזָּל.

אִם בַּיּוֹם שִׁשִּׁי בְּעֶרֶב תַּעֲבֹר קְצָת בַּכְּבִישִׁים,

וְתִרְאֶה שׁוּרַת דְּמוּיוֹת שֶׁקְּצָת דּוֹמָה לָאֲנָשִׁים,

מוֹשִׁיטִים אֶת הַיָּדַיִם, וּמְבַקְּשִׁים שֶׁתַּעֲצֹר

קַח אוֹתָם, נֶהָג, אַחֶרֶת יַעַמְדוּ עַד בֹּקֶר אוֹר.

יֵשׁ בְּנֵס צִיּוֹנָה עֶרֶב, בְּנוֹף יָם יֶשְׁנָהּ פְּגִישָׁה,

טַכְּסִי – לְכִיסָם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁזָּכוּ בִּירוּשָׁה,

גַּם הָאוֹטוֹבּוּס אֵינוֹ לְפִי כְּבוֹדֵנוּ הַנִּכְבָּד,

אָנוּ אֶזְרְחֵי הַכְּבִישׁ, לִטְרֵמְפְּ תָּמִיד נוֹשִׁיט פֹּה יָד.

הֵי הַטְּרֵמְפְּ הֵי הַטְּרֵמְפְּ...

נְהָגִים יֶשְׁנָם בַּשֶּׁפַע, כָּל אֶחָד יוֹתֵר חֲמוֹר,

כָּל אֶחָד עוֹבֵר בְּסְפִּיד, וְלֹא חוֹשֵׁב כְּלָל לַעֲצֹר,

הופ אֶחָד עָצַר. תִּשְׁאַל אוֹתוֹ אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי מְקוֹמוֹת.

אָח. לַעֲזָאזֵל הוּא רַק יָרַד לִבְדֹק אֶת הָאוֹרוֹת.

לַבָּנוֹת יֵשׁ זְכוּת קָדִימָה, זֶה בָּרוּר גַּם לְלֵצִים,

הַשִּׁיטָה כְּבָר יְדוּעַה, הַבֵּן נֶחְבָּא בֵּין הָעֵצִים.

אַךְ הַיּוֹם זְמַנִּים מוֹדֶרְנִים, מִשְׁתָנֵית כָּל הַגִּישָׁה,

מָה עוֹשִׂים כָּעֵת כְּשֶׁאֶת הַהֶגֶה מַחֲזִיקָה אִשָּׁה?

הֵי הַטְּרֵמְפְּ...

הַסִּפּוּר הַבָּא יָדוּעַ, מְכוֹנִית עָבְרָה בַּכְּבִישׁ,

בַּחוּרָה מַמָּשׁ פְּצָצָה, עוֹלָה וּמִתְיַשֶּׁבֶת חִישׁ

אֶת אוּלַי סְטוּדֶנְטִית – הַנֶּהָג שׁוֹאֵל בְּקוֹל חוֹדֵר,

אִם אֲנִי סְטוּדֶנְטִית אָז אַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת שׁוֹטֵר.

מִנּוֹף יָם לְתֵל אָבִיב בְּגִ'יפּ פָּתוּחַ בְּטִיסָה,

אוֹ עֶשְׂרִים בְּאֵיזוֹ טְרַנְטֶה כְּמוֹ סַרְדִּינִים בְּקֻפְסָה.

כֵּן נָכוֹן הִגַּעְנוּ בְּשָׁעָה וְחֵצִי שֶׁל אִחוּר

אַךְ הָיְתָה זוֹ הַרְפַּתְקָה וְהָעִקָּר זֶה הַבִּדּוּר.

הֵי הַטְּרֵמְפְּ...