שִׁיר הַזּוּגוֹת

שִׁיר הַזּוּגוֹת

(עוֹד כשֶׁהַיְנוּ קְטַנּוֹת)

(הכרזת גרעין – פסח 66)

עוֹד כְּשֶׁהָיִינוּ בַּגַּן, כֹּה קְטַנִּים וּקְטַנּוֹת,

כְּבָר אָז יָדַעְנוּ הֵיטֵב שֶׁיֶּשְׁנָן גַּם זוּגוֹת,

כְּבָר אָז טִיַּלְנוּ בְּשׁוּרָה

כָּךְ בְּזוּגוֹת אֶל הַגִּבְעָה,

זֶרֶת אַל זֶרֶת אָז שִׁלָבְנוּ

וְזֶה אֶת זֹאת כָּל כָּךְ אָהַבְנוּ.

כְּמוֹ פְרִידָה אֶת גָּדִי וְנֹגַהּ אֶת אוּרִי

וְאֶפִי אֶת אֶתִּי, וְכוּלֵי,

דְּבוֹרָה אֶת אוּרִי, וְאֵיתָן אֶת עֲדִי,

ודובשה אֶת לֵאָה וְעוֹד.

אַדְוָה אֶת אֲשֶׁר, מִיכַל אֶת אֲבִישַׁי,

וְרִבְקָה אֶת בַּג וְכַדּוֹמֶה,

וְכַמּוּבָן הֶחָמוּד מִכֻּלָּם –

אָשֶׁר – מַחֲזִיק הַנֵּר.

כָּךְ הַתְּקוּפָה כָּאן עוֹבֶרֶת, חוֹלְפוֹת הַשָּׁנִים,

סוֹף סוֹף הֵקַמְנוּ מִסְגֶּרֶת, בָּנוֹת עִם בָּנִים,

וּבַפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה,

כְּבָר אָז גִּלִּינוּ הֲבָנָה,

וּבְטוּרֵי הָרְכִילוּת,

נוֹדַע לָנוּ עַל פְּעִילוּת.

בֵּין פְרִידָה לְגָדִי...

בָּאָה כִּנֶּרֶת סוֹף סוֹף, מַחֲנֶה עֲבוֹדָה,

מָה שֶׁקָּרָה בַּטִּיּוּל, זֶה אָיֹם וְנוֹרָא.

כִּי לְכָל צַד שֶׁרַק תִּפְנֶה,

יָד עַל כְּתֵפָיִם, זוֹ עַל זֶה,

הֵי, מָה יָדְךָ עָלַי פֹּה שַׂמְתָּ?

מָה, גַּם אַתָּה כְּבָר הִשְׁתַּגַּעְתָּ...

כְּמוֹ פְרִידָה וְגָּדִי...