שִׁיר גַּעְגּוּעִים אֲלֵיכֶן

שִׁיר גַּעְגּוּעִים אֲלֵיכֶן

נכתב בביר גפגפה ביוני 1967 והושר במסבת הסיום של שנת ההכשרה בכנרת – יולי 67

(לפי המנגינה "כנרת כנרת")

אָנוּ פֹּה שׁוֹכְבִים עַל חוֹל וַאֲבָנִים,

רַק עוֹצְמִים עֵינַיִם רֶגַע וְהוֹזִים:

הִנֵּה נוּרִית שָׁבָה הֵנָּה מִן הַיָּם,

וְאִתָּהּ גַּם דְּרוֹרָה שׂוֹשׂ וְסוּזִי גַּם,

יְשַׂרְאֵלָה מְגַלְגֶּלֶת אֶת הַשְׁעָרוֹת,

וְכַרְמֶלָּה שׁוּב צוֹבַעַת ת'קִירוֹת,

בְּבֵית בֶּנְץ הַיּוֹם יֵשׁ סֶרֶט מְהַנֶּה,

מִי מָחָר עוֹבֶדֶת "חֹפֶשׁ מַחֲנֶה"?

כִּנֶּרֶת כִּנֶּרֶת,

שָׁם כַּצִּי נוֹחֶרֶת,

וְלֵאָה נוֹחֶרֶת גַּם כֵּן.

וְאָנוּ בֵּינְתַיִם

נוֹחֲרִים שִׁבְעָתַיִם

בְּגַעְגּוּעִים אֲלֵיכֶן.

יוֹם שִׁשִּׁי הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר שׁוֹקַעַת אַט,

אֵיךְ נוּכַל לִחְיוֹת בְּלִי קַבָּלַת שַׁבָּת?

הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר יָרְדָה עַל גִּינוֹסַר

וּבַכְּלָל, בַּלִּי כָּל הַטֶּקֶס הַמֻּכָּר?

נִצָּה כְּבָר לָבְשָׁה אֶת הֶחָלוּק שֶׁשְּׁמוֹ שִׂמְלָה,

וְאַדְוָה לָבְשָׁה חֻלְצָה שֶׁלֹּא שֶׁלָּהּ,

הוֹד שַׁבָּת וְחַג עֲטָה עַל הַבִּנְיָן,

וַאֲנַחְנוּ פֹּה רַק מַשְׁלִימִים מִנַּיִן.

כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת,

שָׁם כַּצִּי זוֹכֶרֶת,

וְלֵאָה זוֹכֶרֶת גַּם כֵּן

וְאָנוּ בֵּינְתַיִם

זוֹכְרִים שִׁבְעָתַיִם

בְּגַעְגּוּעִים אֲלֵיכֶם.

מָה שְׁלוֹמָם שֶׁל הָדְּשָׁאִים וְהַפְּרָחִים,

לְהַשְׁקוֹת אוֹתָם וַדַּאי אִישׁ לֹא זָכָר,

נוּ, וּמָה שְׁלוֹמָם שֶׁל שְׁנֵי הָאֶפְרוֹחִים,

שֶׁוַּדַּאי הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ כֹּל בַּשַּׂר,

כֵּן אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבְּכִנֶּרֶת שׁוּב בּוֹכִים,

וְשֶׁיֵּשׁ גִּיּוּס שֶׁל אַגָּסִים וְתַפּוּחִים,

כֵּן אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבְּכִנֶּרֶת חַם –

אַךְ בְּכָל זֹאת, מָה נִרְצֶה לִהְיוֹת כְּבָר שֵׁם.

כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת...