בכל אופן אנחנו מתחילים לפרק את הבית – אחרי שנעמה העבירה את החפצים שלה לביתה החדש ברחוב וייס, הארון שבחדר של אסף מצא יצא בדרכו האחרונה אולי - אל עגלת האלטע-זאכן.
לא היה פשוט לתפוס אותו - הוא מגיע בימים שונים ובשעות משונות, אבל כוננות מתמדת על המרפסת איתרה אותו, וחיים האלטע-זאכן עלה, ושאל כמה אנחנו רוצים בשביל הארון. אחרי כמה סיבובים של "אני לא יודע" "תציע אתה" וכדומה נשברתי ואמרתי 200 שקל, הוא מייד זינק, הכניס לי בכוח 100 משקל לכיס החולצה ושלח את ידו לסגירת העיסקה.
כשהתחלנו לדבר, הוא סיפר שפעם היה מוכר בשכונה אבטיחים בקייץ, אבל כבר לא קונים פה אבטיחים מעגלה אלא רק בסופר, וכך הוא מוכר בקיץ אבטיחים בדרום העיר ובחורף הוא אלטע-זאכן בצפון.
הארון התגלה כיצירה מופלאה מהדור הקודם - הכל מורכב ממחברים, אפילו הגב עשוי כך שהוא נמצא בתוך חריצים מתאימים בדפנות הארון - שום בורג ושום מסמר.
יום שבת, פברואר 19, 2005
אלטע זאכן
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה