4.10 חזרה לפאלולים

הדרך חזרה הייתה הרבה יותר קלה. קודם כל כבר הכרנו אותה, וזה תמיד מקצר דרכים. נוסף לכך לא עצרנו בניסיונות נואלים לאכול משהו בדרך, ורק שתינו תה וקנינו נישנושים במכולת בעיר הגדולה האבלי, שבה ניסינו להחליף כסף בבנק ולא הצלחנו בדרך להאמפי. שמחנו לראות את חופי גואה היפים ולהתקרב לפאלולים הנעימה.
ככל שהתקרבנו שמנו לב שמד הדלק מראה על מיכל ריק, אף על פי שהנהג מילא דלק בדרך, והתלבטנו אם הוא מקולקל או שאולי הנהג יודע כמה נשאר אחרי שהמיכל ריק, וחישב שזה יספיק להגיע למלון. אבל שבעה קילומטרים לפני פאלולים, המכונית נעצרה, הנהג הדליק אותה ושוב היא נעצרה. אך הנהג, כאילו אינו יודע כלל שאין לו דלק, ניסה שוב שוב ולבסוף ירדנו מהמכונית והודענו לו שאנחנו רוצים מכונית אחרת מייד. הוא צלצל למישהו, ואמר שיבוא ג'יפ אחר לקחת אותנו. ישבנו לצד הדרך בצל וחיכינו.
פתאום ראינו את הנהג עולה על אוטובוס בלי להגיד לנו שום דבר, על פי המנהג ההודי לעשות ואחר כך להסביר. אנחנו קיווינו שהוא יוצא להביא מכונית אחרת או מיכל דלק, ומשום מה אינו יכול לסדר זאת בעזרת הטלפון הסלולרי. כעבור כרבע שעה הגיע ג'יפ אחר עם הנהג, שרצה לנסוע אתנו להביא דלק ולהשאיר את המכונית עם התרמילים שלנו עמוסים על הגג בחוץ. סירבנו בתקיפות והוא נכנע ונשאר עם המכונית, מה שאינו אומר שהוא אכן נשאר צמוד אליה ולא עזב אותה אחרי שנעלמנו מהאופק... אבל לפחות הרגשנו שניסינו לשמור על התרמילים ומה שיהיה – יהיה.
הגענו למלון שלנו, אושיאניק, ונכנסנו לחדרים שלנו, אף על פי שהמלון עדיין לא היה מוכן לגמרי. שולחנות וכיסאות עמדו הפוכים על המרפסות, פועלים צבעו ותיקנו – אבל החדרים היו מוכנים והמרפסת הנעימה עם הדקלים מתחתיה והמקלחות הנוחות והמסודרות באמת כמו בבית, זכו למלא ההערכה מכולנו.
בעלי המלון, לס ושילה, סיפרו על עצמם קצת. הוא היה טכנאי קול מצ'נטלהאם באנגליה, ועבד הרבה זמן עם איזה זמר רוק, שאת שמו שכחנו שאתו נדד ברחבי העולם ובמיוחד בארה"ב. בשנים האחרונות הוא התחתן שוב עם שילה שגם היא הייתה נשואה קודם ויש להם ביחד חמש בנות וארבעה נכדים ... הם טיילו בהודו והיו שלוש שנים בקראלה. לגואה הגיעו לפני שלוש שנים וקנו את המלון שהיה במצב של חורבה. מאז שיקמו אותו ובנו בריכת שחייה וריצפו את החצר ושתלו גינה נפלאה, וזו העונה השלישית שלהם אתו. יש להם בית בכפר, אבל עכשיו הם גרים במלון באחד מששת החדרים שלו, ובשבוע הקרוב יבואו בני המשפחה שלהם לנפוש יחד אתם ואז המלון יהיה סגור לאורחים. יש להם כל הזמן הזמנות לעונה בסביבות כריסטמס, שבה המחירים עולים מחמש מאות או אלף רופיות לחדר לחמשת אלפים ומעלה.
התמקמנו מיד והלכנו לים בדרך קיצור שעוברת בתוך כפר דייגים ציורי על המים, ושם אכלנו והתבוננו במפרץ השקט והסגור של פאלולים שבזכותו הפכה לחוף המבוקש ביותר בגואה.