אוסטרליה - סיום בסידני (עכשיו עם הבלוג ועם תמונות)

יום וחצי שבילינו בסידני לפני הטיסה לבנגקוק היו סיום מרשים ומהנה לכל השהות שלנו באוסטרליה. הגענו בצהריים אחרי טיסה קצרה ומיד יצאנו לשוטט בעיר, צעדנו לכיוון המזח והאופרה בין מגדלים מגדל הזכוכית הגבוהים מאוד המזכירים במקצת את מנהטן בניו יורק.

אין ספק שסידני יותר מרשימה ומפוארת מאשר מלבורן ובניין האופרה הוא תופעה ארכיטקטונית בפני עצמה.

ההמלצה שקיבלנו הייתה לעלות על הגשר, אבל היה די חם ולא מצאנו את המקום שממנו אפשר לעלות עליו, אז אחרי סקירה של בניין האופרה מכל הצדדים וצילומים של המפרץ היפיפה הנשקף ממנו מכל הזוויות,

ע

החלטנו ללכת לrocks, אזור שכולו בתים עתיקים משופצים ובו חנויות, גלריות ברים ומסעדות וגם ממנו נשקף הנוף היפה של העיר והמפרץ שבו נראות כל הזמן מעבורות, יאכטות וסירות מפרש. המקום מזכיר קצת את נווה צדק, קצת יותר בוהמי ופחות מפונפן, והבתים העתיקים גדולים ומפוארים ובנויים בסגנון ויקטוריאני. ישבנו שם בפאב אופנתי ושתינו בירה,

זה אחרי שסוף סוף מצאתי סיידר אלכוהולי שאני אוהבת לשתות, אחרי שנים בהם לא שתיתי בירה כי היא לא הייתה טעימה לחכי.

5

עלינו לobservatory שהיא הגבעה הגבוהה ביותר בעיר וממנה אפשר לראות כמעט את כל האזור, וכולה גינה יפה שאפשר לשבת על הדשא שלה ולנוח. במקום נמצא גם מצפה כוכבים עתיק (במונחים של אוסטרליה, כלומר, המאה התשע-עשרה...) אך הוא היה סגור בשעת הערב המוקדמת הזאת.

היום השני היה לא פחות מהנה, בגלל החום עלינו על מעבורת מהירה לWatson bay, וישבנו בחוץ אך היינו  מוגנים מהשמש האוסטרלית השורפת מתחת לגג. רוח נעימה נשבה והמפרץ היה מלא ספינות וסירות מפרש צבעוניות ואפילו ספינה גדולה שעליה הועמסו יאכטות שבעליהן רצו להעביר אותן בלי לשוט בעצמם. (כמה מפונק אפשר להיות? לא מספיק שיש לך יאכטה, אתה צריך עוד שמישהו אחר יעביר לך אותה ממקום למקום???)

ירדנו מהמעבורת ויצאנו לצעידה בשביל שהתפתל במעלה הגבעה אל המגדלור. היה חם אבל המראות של המפרץ לאורך השביל היו באמת מהממים, והתמונות של אפי יעידו.

 רק באמצע הדרך גילינו (כשראינו כמה משפחות סיניות עם מטריות) את האפשרות המרנינה להשתמש במטריות שלנו שלקחנו בשל התחזית לגשם, כהגנה על כל הגוף מהשמש. זה היה מאוד מוצלח ואני מתכוננת להמשיך הכך גם בהמשך הטיול.

כאן המקום להוסיף מלה על השמש באוסטרליה. בגלל החור באוזון שממוקם ממש מעל היבשת הזאת, השמש ממש צורבת ומנקבת את העור, וילדים בגנים ובבתי הספר לא יוצאים לחצר בלי כובע ומריחת מסנן קרינה על העור. אנחנו ממש נזהרנו וכך בתנו ומשפחתה, אבל לתדהמתנו ראינו אוסטרלים יושבים ומשתזפים בשעות הנחשבות מסוכנות בהן הקרינה חזקה ולא נראים מודאגים כלל. כנראה שהם לוקחים את האמרה:no worries mate רחוק...

חזרנו למעבורת לשייט מהיר בחזרה למזח, ומיד עלינו על מעבורת גדולה ואיטית יותר לmanly, ושוב ישבנו בחוץ ונהנינו מהרוח, בלי לדעת שבאותו זמן הטמפרטורות בסידני הגיעו ל 40 מעלות. כשהגענו למנלי ועמדנו לרדת מהספינה עצרו אותנו והודיעו ברמקול שיש בעיה טכנית ונצטרך לחכות. ברציף ראינו עשרה שוטרים, שניים מהם שוטרים רכובים על אופניים עם מכנסיים קצרים וקסדות (אתם יכולים לתאר לעצמכם שוטרים כאלה אצלנו?) שהעמידו את האופניים כמחסום ולא נתנו לאנשים לעבור. הזמן עבר והתבקשנו לשבת כי הבדיקות עלולות להימשך עוד כעשר דקות. עכשיו, זאת אוסטרליה, דיברו על בעיה טכנית ומשהו עם fresh water שלא הבנו כל כך, אבל כולם ישבו בשקט, לא התלוננו ולא בלבלו את המוח לצוות, והשוטרים גם הם נראו רגועים מאוד. אחרי כמה הודעות מנומסות ומתנצלות ניתנה סוף סוף הרשות לרדת. ניסיון לדבר עם אנשי הצוות או עם השוטרים ולברר מה קרה לא הביא שום תוצאות. היה חם ולא התכוונו לטייל ופשוט הלכנו לחוף הרחצה הקרוב וישבנו במסעדה נחמדה מול החוף שהיה מלא באנשים שהשתזפו (!?) וגולשים שניצלו את הגלים הגבוהים. פתאום התחיל להיות מעונן וחזרנו למעבורת שהייתה מלאה באנשים עד להתפקע. בדרך התחיל לרדת גשם אבל היה עדיין די חם, והגשם נפסק מהר.

רק אחרי שהגענו למלון ראינו בטלוויזיה שהמשטרה עשתה פעילות בנמל של מנלי ובבניין האופרה, שהסתיימה רק בלילה, בעקבות אזהרה על שתי פצצות. כל האזור מסביב לאופרה שהיה גדוש באנשים יום קודם פונה, והספינה שעוכבה גרמה לביטול הפלגה אחת ודחייה של הפלגה אחרת ולכן היו כל כך הרבה אנשים על הספינה.

פיגוע מתוחכם באינדונזיה ריגש את הכתבים והמגישים בכל ערוצי החדשות כיוון שהרבה אוסטרלים נמצאים שם לצורכי עבודה ונופש והוסיף למתח הבטחוני שלא מאפיין את המדינה השקטה הזאת. חוץ מזה הייתה סערה חזקה מאוד בסידני בזמן ששטנו לנו במפרץ השקט והרסה בתים והפילה עצים על הכבישים וזוג אחד נהרג. כל זה התרחש בזמן שאנחנו בילינו בטיולים ובמנוחה בלי לחשוד בשום דבר.

אבל המתיחות הזאת באמת שיגעה קצת את האוסטרלים השלווים ולמחרת בשדה התעופה בדקו את המזוודה הקטנה שלי ומצאו שם את קרם הלחות האורגני החדש לגמרי שקניתי במלבורן והחרימו אותו בגלל שמשקלו עלה על מאה מיליגרם, אבל את מסנן הקרינה שלי שהיה הרבה יותר גדול השאירו, כי היה עטוף בניילון כיוון שדלף קצת... אנשי ביטחון עצרו צעירים שעברו כבר את הבדיקה הבטחונית ובדקו שוב את התיקים שלהם, וקבוצה של שבעה (!) שוטרים שעברה בין השערים לעלייה למטוסים בדקה שוב תיקים של צעירים. בקיצור, היסטריית דאי״ש הגיעה לאוסטרליה וזה חבל, כי הרגשנו בה כמקום מפלט שפוי מהטירוף העולמי.