27.8.2005 גני לודי

בימים שלאחר מכן צמצמנו את שעות השהות שלנו מחוץ לחדר, ויצאנו לפרקי זמן קצובים: לגנים הלודיים, שמשתרעים על שטח עצום ומוחזקים היטב: דשאים, עצים, שיחים גזומים בצורה מסוגננת ופרחים, וביניהם שרידי ארמון ומסגד בסגנון המוגהולי הנפלא – לבנים אדומות, קשתות פשוטות, וקישוטי אבן מחוררים או תבליטים. הופתענו מן הניקיון והרחות הטובים והשיא היה: שירותים נקיים עם אריחי חרסינה, ומקלחון קטנטן לשטיפה עצמית ליד האסלה, בשני רופיות בלבד! בכל מקום ישבו זוגות צעירים והתנהגו בצורה שמרנית למדי, כשמקסימום הקרבה ביניהם הייתה החזקת ידיים. בחור אחד אף כרע ברך בצורה המסורתית וכנראה ביקש את ידה של הבחורה... (או במחשבה צינית שלי: ביקש את סליחת אשתו אחרי שנתפס בבגידה...)
מראש החלטנו לשבת במסעדה בגנים ולהעביר זמן, ושמחנו כשראינו מסעדה יפה עם מיזוג אוויר בקצה הגן, ליד הכניסה. המקום היה מהודר ומערבי מאוד, עם מלצרים מעונבים המכשכשים סביבנו ומחירי המנות בהתאם, אך לא התלוננו ונהנינו מן האוכל הטעים והמיזוג ולבסוף הוצאנו 500 רופיות, הארוחה היקרה ביותר שלנו בהודו! (50 שקלים לשנינו!)