יצאנו לטייל ברגל בשבילים המתפתלים מתחת ומסביב להר עליו נמצאת מקלאוד גאנג׳, כדי לא להיתקל בתנועה הנוראית על הכבישים של מקלאוד, שהופכת בלתי נסבלת בסופי שבוע.
ירדנו במדרגות מן הרחוב שלנו, והמשכנו לרדת עוד ועוד כשבצד מופיע עוד מלון גדול ועוד מלון ולמלונות האלה אפילו אין שלטים ברחוב! אין לי מושג איך כל המלונות האלה מתפרנסים, כשיש עוד מליון מלונות בבהאגסו, ועוד איזה מליון בכיוון המקדש והספרייה, כולם בתים רבי קומות הבנויים על המדרון, ואלה שליד המקדש ולמטה ממנו הם דירות נופש עם מטבח. כנראה שמגיעים לכאן יותר תיירים ונופשים הודים ממה שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו, או שבעלי המלונות חיים ממשהו אחר, מי יודע?
המדרון הירוק היה יפה והיה נחמד ללכת קצת בשביל בלי מכוניות בין חלקות קטנות ובתים כפריים עם תרנגולות מתרוצצות ופרות לנוכחות עשב. המשכנו לכיוון הספריה, עדיין על המדרון והנוף מסביב מקסים, מדרונות תלולים וירוקים ומעט בתים קטנים וחלקות שדה לידם. הכביש מעלינו היה קרוב וראינו את המכוניות, אך אנחנו המשכנו עד שהשביל הוליך אותנו למעלה אל הכביש. חשבנו שנתפוס מונית מהספרייה אבל אלה שעצרו רצו לקחת אותנו כהזמנה פרטית ולא הסכמנו. עלינו לאט ברגל, פוגשים בדרך טיבטים וטיבטיות לבושות בבגדים המסורתיים, וכולם מיהרו לאיזשהו מקום. ניסינו לשאול אך לא הייתה תקשורת טובה חוץ מחיוכים נבוכים…
ירדנו במדרגות מן הרחוב שלנו, והמשכנו לרדת עוד ועוד כשבצד מופיע עוד מלון גדול ועוד מלון ולמלונות האלה אפילו אין שלטים ברחוב! אין לי מושג איך כל המלונות האלה מתפרנסים, כשיש עוד מליון מלונות בבהאגסו, ועוד איזה מליון בכיוון המקדש והספרייה, כולם בתים רבי קומות הבנויים על המדרון, ואלה שליד המקדש ולמטה ממנו הם דירות נופש עם מטבח. כנראה שמגיעים לכאן יותר תיירים ונופשים הודים ממה שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו, או שבעלי המלונות חיים ממשהו אחר, מי יודע?
המדרון הירוק היה יפה והיה נחמד ללכת קצת בשביל בלי מכוניות בין חלקות קטנות ובתים כפריים עם תרנגולות מתרוצצות ופרות לנוכחות עשב. המשכנו לכיוון הספריה, עדיין על המדרון והנוף מסביב מקסים, מדרונות תלולים וירוקים ומעט בתים קטנים וחלקות שדה לידם. הכביש מעלינו היה קרוב וראינו את המכוניות, אך אנחנו המשכנו עד שהשביל הוליך אותנו למעלה אל הכביש. חשבנו שנתפוס מונית מהספרייה אבל אלה שעצרו רצו לקחת אותנו כהזמנה פרטית ולא הסכמנו. עלינו לאט ברגל, פוגשים בדרך טיבטים וטיבטיות לבושות בבגדים המסורתיים, וכולם מיהרו לאיזשהו מקום. ניסינו לשאול אך לא הייתה תקשורת טובה חוץ מחיוכים נבוכים…
כשנכנסנו לעיר שמחנו שלא לקחנו מונית, כל המכוניות עמדו בטור ארוך וחיכו שהשוטרים שנמצאים בקצה הרחוב,במקום בו שלושת הרחובות הראשיים של מקלאוד נפגשים, ישחררו את הפקק.
כל הדרך היה מעונן אבל מיד אחרי שנכנסנו לקוטג׳ התחיל גשם חזק. בכלל, ככל שמתקרבים ליולי הגשמים מתחזקים ונעשים יותר תכופים ובכל מיני שעות של היממה.
גם אנחנו נכנסים לכוננות לקראת הנסיעה לקאשמיר בתחילת יולי, הלכנו לבהאגסו והשארנו פתק בבית חב״ד שאנחנו מחפשים שותפים למונית לסרינאגאר, אחרי שמצאנו קשמירי אחד שהציע לנו מכונית כזאת עם שבעה מקומות. אבל זה לא כל כך פשוט, כיוון נדידת ההמונים מדהארמסלה עכשיו הוא למנאלי, ולא לקשמיר. אבל אנחנו לא מתייאשים ומקווים למצוא שותפים, או לנסוע במונית לבד עד ג׳אמו, ומשם במונית משותפת שיוצאת כל כמה דקות לסרינאגאר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה